כשקסיושה הייתה קטנה, הסנדק שלה, הדוד וולודיה, היה אורח קבוע בביתם. אבא של קסיושה והדוד וולודיה היו חברים ועבדו יחד.
פעם אחת הדוד וולודיה בא כשאבא לא היה בבית ושאל את קסיושה על מה היא חולמת. קסיושה ענתה שהיא רוצה להיות נסיכה כשתגדל.
הדוד וולודיה חייך בטוב לב ואמר שהוא מכיר דרך בטוחה אחת להיות נסיכה ואפילו מלכה, אבל בשביל זה הילדה צריכה לאכול מתנות מהמזוודה. קסיושה האמינה, כי ידעה שמבוגרים אף פעם לא משקרים, וביקשה מהדוד וולודיה לתת לה ממתק. הסנדק פתח בהנאה את המזוודה וכיבד את קסיושה, ובאותו זמן אסר עליה בתוקף לספר למישהו על המזוודה, כי זה יהיה הסוד הקטן שלהם.
עברו שנים. הדוד וולודיה, בכל פעם שבא לבקר, חמק בלי שירגישו לחדר של קסיושה וכיבד את בת הסנדקות שלו בממתקי מזוודה.
קסיושה גדלה, אבל נסיכה היא לא נעשתה, ובלי ממתקי המזוודה היא כבר לא יכולה.
הדוד וולודיה סבל מסכיזופרניה פרנואידית והאמין ששירותי הביון של כל העולם צדים את החומרים הביולוגיים שלו, ולכן מגיל צעיר קבע לעצמו כלל לא להשאיר את ההפרשות והצואה שלו בשום מקום. ולדימיר אסף בקפידה לצנצנות כל מה שיצא מגופו ונשא את זה במזוודה שלו. כדי שהחומרים הביולוגיים יושמדו, וולודיה ערבב אותם באוכל שלו ושל קרוביו. 19.03.2025
